<h1>ספר האסופות סימן י"ז</h1>
<h2>דף מח.</h2>
בועה בשיפולי ריאה באומא ולא באונא, ואין בשר הריאה מקפת הבועא במשהו, אז נראה כאלו נחתך מן הריאה מעט, והיא חסרה וטריפה, אבל אם בשר הריאה מקפת אותה כשרה. ואם יהיה בועא בשיפולי אונא, אם אין שם סירכא ולא חוט נמשך, אע"פ שאין בה היקף בשר כשרה כל מקום שיש בועא בריאה, אם יש שם סירכא או חוט נמשך במקום הבועא ודבוק לשום מקום טריפה, ואם לאו כשרה בועא שהיא בריאה וקשה הוא כאבן זה בצד זה בלי סירכא ובלי חוט נמשך, ואינו דבוק זה בזה כשרה, מטעם זה דבעי רבה בר חנה משמואל העלתה צמחים מהו, א"ל כשרה. א"ל אף אני אומר כן, אלא שהתלמידים מזדנדזין בדבר פי' מגמגמים ומדמין המוגלא, פי' לחה שבתוך הבועא, למוגלא שבתוך הכוליא, וטורפין אותה. דאמר רב מתנה מליא מוגלא טריפה, מים זכין כשרה, דמוגלא מכה היא וסופה לנקב, אבל מים זכין נולדו מחמת חמימות והדרא ברייה, א"ל שמואל זו שאמר רב מתנה, דוקא בכוליא, מכאן אנו למדין שהלכה כשמואל, ועוד דר' יצחק בר יוסף הוה אזיל אחורי דר' ירמיה בשוקא דטבחי ראה אותן ריאות שהיו מלאות בועות וצמחים לבנים, והכשירם להם, גם אם היו צמחים בריאה מלאה מים או מוגלא, או עקושות הם וקשות כאבן, הואיל ואין סרך במקום הצמחים כשרה דאמר רבא כי הוינן עולין אחוריה דרב נחמן בשוקא דגלדאי פי' עבדנין גלד, כמו עור שנ' [איוב ט"ז] שק תפרתי עלי גלדי. ואמרי לה בשוקא דרבנן, חזנהו להנך ריאות דקיימן מלאות צמחים והתיר להן. ועוד דר' אמי ור' אסי הוו עיילי בשוקא דטבריא, חזי להנך ריאות דקיימי טנרי טנרי, קשות כאבן, דסלע מתרגם טנרא, ואיכא דאמרי קיימי כנדי כנדי, פי' הבועות היו נפוחות כמו כדין, ולא אמר להו ולא מידי. ש"מ הכל כשרות בין זוטרי בין רברבי, ובלבד שלא יהיו חוט או סירכא במקום הצמחים כי תחלת בריית הצמחים מפני שהיא בורחת מבהמה או מחיה רעה מרוב חמימות, בתחילה הם מלאין מים זכים, ואחר כך נקפאים המים ההמה ונקרשים בתוך הצמחים להיות מוגלא ודם עכור. ואחר כך נעשים קשים כאבן כאשר יעשו מי רגלים בתוך השלפוחית של אדם להתהפך לאבן מרוב חום הקדחת בכסלים, וזכר לדבר [תהלים ל"ח] כי כסלי מלאו נקלה.
